[RBS] Rav Spektor's daughter's letter to the community

[Phil'n'Chanie Rosenfelder]

דברי הספד מאת בתו של הרב, שירה נחמה שתחיה:

אבא תמיד חייך ותמיד שמח והאיר פנים גם אם זה היה בזמנים של ייסורים קשים
מהמחלה.
תמיד פירגן,שיבח , אהב- אהבה בלי תנאים, כאילו שאתה הבן היחיד.
אבא היה עושה כל דבר בחן ובחכמה.
לא נלחם, אלא תמיד עושה בדרכי נועם.
הוא היה מעיר אותנו בבוקר: "ואשפוך עליכם מים טהורים", הוא היה אומר כשנטלה
בידו. היינו ממהרות לקום כי הוא היה מתחיל לשפוך לאט...
תמיד השתדל להקפיץ אותנו לאן שהיינו צריכות כשהוא יכול, ולשתף אותנו בעבודה
שלו. הוא היה לוקח אותנו למקוואות ומסביר לנו איך זה עובד, היה לוקח לעירוב,
ומסביר על העמודים.
בשולחן שבת תמיד הרגשנו עונג שבת. כמעט לא קרה שהבית היה בלי אורחים, ואבא היה
שר זמירות שבת.
הוא היה לוקח אותנו על הרגליים ומנדנד אותנו לפי הקצב. את כל מי שהיתה רוצה.
החל מילדה בת 12 וכלה בילדה בת שנתיים. כל מי שרצתה עלתה ואיכשהו הסתדרנו עם
המקום... תמיד הוא היה מקפיד שיהיה דבר תורה על השולחן. הוא היה מביא לפעמים
חומש, לפעמים הלכה ולומד ומסביר. הוא היה קורא את הדפי קשר בעיון ועושה עסק
מכל מה שנלמד בגן כאילו שזה חשוב. הוא היה מעודד אותנו להגיד דברי תורה, דברים
שלמדנו בחופשות. הוא היה עושה לנו מבצע שנכין דבר תורה לסעודה, ואהב לשמוע.
תמיד לאורחים הוא היה מתייחס, כולל כולם. בכל אחד הוא היה מתעניין, אפילו
בילדים הקטנים..
אף פעם לא נשמע ממנו צער, או סבל בגין איזו מצווה. תמיד שמח לקיים את המצווה,
וגם כשהיה עייף היה קם לתפילה בשמחה. מכל חג הוא היה עושה טקסים מכל דבר ושמח
בכל אפשרות שיכל לקיים. תמיד נר חנוכה היה אצלו שמחה עצומה לקיים, ודאג שגם
אנחנו הבנות נדליק ונזכה לקיים.. בפורים, תמיד שמח לשבת ולקבל את העניים
והתעניין בכל תחפושת של כל אחד. הרבה פעמים הוא היה אומר על זה איזה פסוק או
משהו קצת יותר עמוק שהיה נותן תחושה למתחפש כאילו שהתחפושת שלו ממש מיוחדת ועם
רעיונות עמוקים...
בפסח, כשהיינו מתלוננות על המצות הוא היה אומר: איך אפשר לדבר ככה על המצות
הקדושות? והיה שמח באכילתן וממש מאושר לזכות לאכול אותם. הוא היה נותן לכל
משתתף להקריא קטע מההגדה (במגיד).
הוא דאג בכל הזדמנות לשמחה במשפחה. תמיד הוא ביקש "תביאי את הגיטרה" והיינו
יושבים כל המשפחה ושרים.
הוא מאוד אהב כששרים והיא מבקש בכל הזדמנות שנשיר. היינו יוצאים הרבה לטייל.
הוא יותר אהב טיולים ארכיאולוגיים אבל תמיד הסכים למה שביקשו. בכל מקום שהיה
ארכיאולוגיה הוא תמיד חיפש את המקום והראה לנו אותו בשמחה כאד שמצא את שביקש.
בכל מקום שהיינו נוסעים עיניו היו מופנות אל על- אל העירוב. אם הוא טוב, אם
צריך לתקן אותו... תמיד הוא היה רוצה שכולם יהנו וישמחו, שיהיה להם טוב. היה
חשוב לו שהטיולים יהיו מהנים וכולם יצאו יותר בריאים ומשוחררים.
הוא תמיד דרבן כל אחד לפתח את הכשרונות שלו, להעצים אותם, לתרום דרכם.
תמיד הוא היה מקשיב מכל הלב, מבין את הקושי שלך, מסכים איתך, משתתף בצערך.
הוא אף פעם לא התנגד לרגשות שלך.
אף פעם לא העקת עליו. תמיד הוא שמח לעזור ולהקשיב.
אף פעם לא הרגשת שהוא כופה עליך משהו.
תמיד הוא נתן לך הרגשה שאתה בוחר לעצמך ואתה בחרת, אבל הרגשת שהוא מדריך אותך
מה לעשות בכל מצב.
תמיד הוא היה קנאי לכבוד של אמא.
תמיד בקש כשהיה צריך שנבקש סליחה, תמיד בקש בעצמו סליחה. בכל דבר שהיה לו רצון
מסויים ולאמא היה רצון אחר- הוא ויתר.
תמיד דאג שנשלים בינינו אם היתה מריבה.
תמיד רצה שתהיה אחדות בינינו ועשה לנו אירועים מיוחדים, דאג שכולנו נשתתף.

אפשר כל כך הרבה לדבר
ועוד נמשיך לספר
-------------- next part --------------
An HTML attachment was scrubbed...
URL: <http://mailman.cs.huji.ac.il/pipermail/rbs/attachments/20130922/8b0baeb0/attachment.html>